הצורך לקיום משמעותי נובע מהיכולת לעבור מהתפשרות להשתפרות.

פרט, ארגון, קהילה או חברה שמעוניינים להצליח, חייבים לעבור תהליך זה.

חובה על כולנו ללמוד להפסיק להתפשר ולהתחיל להשתפר.

 

"חזקה עלינו שלהשתפר טוב מלהתפשר. 

במציאות אנחנו מתפשרים, ויותר מזה, אנחנו מסבירים לעצמנו כיצד ברירת הפשרה היא הבחירה הראויה. 

רובנו משמרים ולא משנים. ולשאלה מה בעצם קורה?
התשובה היא: כן, אנחנו נכנענו.

רובנו לא מודים בכניעה, בכיבוש התודעתי המוחלט ובאי היכולת  לעצור את מסע השכנוע העצמי שכך הרבה יותר פשוט.

טענה ותיקה מסבירה ששינוי אישי או ארגוני יתרחש רק אם הכאב יהפוך לבלתי נסבל.

כאשר המצב הופך לבלתי אפשרי, כולנו יודעים להסביר בצורה כמעט מושלמת מה נדרש ומחויב לעשות עכשיו ומיד. 

רובנו לא מממשים את ההבנה, שוכחים שהיה כואב ויודעים מצוין מדוע השינוי ייכשל."

דודסקו בהרצאה על מקורות השיטה, 2002, ת"א

​

אופיר דודסקו משמש זה שנים כמוביל ומנחה עיקרי בתהליכי מעבר מהתפשרות להשתפרות.

הוא משלב חיות, נחישות והתמדה על מנת ליצור שינוי בר קיימא בארגון או בקהילה. יחד עם ההנהלה וסוכני השיפור הוא מייצר מרחב הזדמנויות למימוש השינוי ומוודא לאורך כל הדרך כי השינוי נשמר לטווח ארוך.

בכדי לממש את השינוי הוא משלב בעבודתו את שיטת "אדרבה" במטרה להכשיר מתוך החברה עצמה עובדים מצטיינים שידעו להמשיך את תהליך השינוי בחברה לאורך זמן תוך שימוש בנקודת מבטם הלא קונפורמיסטית.

 

יסוד היסודות בעבודתו של ד"ר אופיר דודסקו:

• קבוע חזק משינוי

• קבוע לא משתנה מעצמו

• קבוע ישתנה רק באופן כפוי

• שינוי כפוי חזק מקבוע

• כאב הוא הדבר היחידי שהמציאות כופה

• שינוי יתקיים רק באופן כפוי

• כוח סבל מקטין כאב

• כוח סבל שווה להתנגדות

• הבנה שכואב מקטינה התנגדות

• כאב ללא ההבנה שכואב, שווה כאב מופחת

• ההתנגדות לכאב מחזקת את הקבוע

• חוסר ההבנה שכואב מחזקת את הקבוע

• מעבר מקבוע לשינוי יקרה רק שהכאב בלתי נסבל ומתקיימת הבנה כזאת

• כאב כפוי ובלתי נסבל מיצר הזדמנות כפויה לשינוי

• דחיית ההזדמנות שווה התנגדות ועל כן מונעת שינוי

• השינוי יקרה כשתנוצל ההזדמנות, שהכאב וההבנה מייצרים, בזמן שהם גדולים מכוח הסבל וההתנגדות

 

"כל דבר מעולה הוא קשה כשם שהוא נדיר....הקושי הוא במעלה"

תורת המידות של שפינוזה